|
לאתר:
מורה נבוכים
|
 |
 |
|
|
מוצגים 70 ספרים בסדר אלפביתי של שמות הספרים
עמ': [ 1 ] [ 2 ] [ 3 ] [ 4 ] [ 5 ] [ 6 ] [ 7 ] [ 8 ] [ 9 ] [ 10 ] [ 11 ] [ 12 ] [ + ]
|
|
|
|
 | | סוף הסיפור
משמעות, זהות, זיקנה
טובה גמליאל האנתרופולוגית טובה גמליאל חקרה את חייו של בית אבות ישראלי. כיצד חיים אנשים שהחברה מנסה לדחוק אל השוליים? כיצד חיים אנשים שמיטב שנותיהם מאחריהם והמוות אורב להם בכל יום ויום? גמליאל מתארת במקוריות ובעוצמה את המאבק היומיומי של אנשים להעניק משמעות לחייהם ולהתמודד באומץ ובאנושיות עמוקה עם נוכחותו של המוות.
|
|
|
|
|
 | | סיפורי הנביאים
מוחמד בן עבד אללה אלכִּסַאאִי בספרות המוסלמית הקלאסית התפתחה סוגת ”סיפורי הנביאים” —
גרסאות מוסלמיות לסיפוריהן של דמויות מרכזיות במסורות היהודית
והנוצרית מעורבות במסורות ערביות על נביאים קדומים.
עיבודים אלה, שראשיתם כבר בקוראן, נעשו ברוח דת האסלאם מחד גיסא, וברוח
האגדה העממית הרווחת בספרויות העמים מאידך גיסא.
|
|
|
|
|
 | | על אהבת אם ועל מורא אב
מבט אחר על המשפחה
אביעד קליינברג עורך בשנותיהם הראשונות תלויים יצורי אנוש בחסדיהם של אחרים. הם זקוקים למזון; הם זקוקים לטיפול; הם זקוקים לאהבה. בדרך כלל הם מוצאים את כל אלה במסגרת המשפחה, המצומצמת או המורחבת. החוויות שאנו חווים בשנותינו הראשונות מותירות בנו חותם עמוק. כל רגש שאנו חווים כילדים מועצם פי מאה - אהבת אם ומורא אב וקנאת אחים.
|
|
|
|
|
 | | על פרשנות והבנה
רות לורנד פרשנות נעשתה לנושא מרכזי בהגות בת זמננו בשל האמונה שזו פעילות שאין מנוס ממנה: כל הבנה, כך נטען, היא פרשנות וכולנו מפרשים בלא הרף. הספר על פרשנות והבנה קורא תיגר על הטענה ש"הכול פרשנות".
רות לורנד בוחנת מגוון פעילויות קוגניטיביות, שהפרשנות איננה אלא אחת מהן, ומאפיינת כל פעילות על פי הבעיה המעוררת אותה. פרשנות כתבי הקודש משמשת פרדיגמה מרכזית בדיון, והמסקנות מועתקות לתחומי הפרשנות החילונית.
|
|
|
|
|
 | | פאוסט
טרגדיה
יוהן וולפגנג גתה ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב
גאה להציג תרגום חדש של פאוסט מאת גתה, קראתם את "פאוסט" בעברית והתקשיתם להבין מדוע הוא יצירת מופת? כשתקראו את התרגום החדש של ניצה בן-ארי תבינו. הטרגדיה הגדולה של גתה לראשונה בעברית חיה ומוסיקלית.
|
|
|
|
|
 | | ציד הצבייה
קריאה מיגדרית בספרות העברית מימי הביניים
טובה רוזן ספרה של רוזן עוסק בשירים וסיפורים עבריים שנכתבו בספרד, פרובנס ואיטליה בהקשרים מגוונים (מקורות יהודיים, ספרות ערבית, ספרויות אירופה). הוא מציג ספרות זו מפרספקטיבה כפולה: מצד אחד, כמעשה אומנות ומצד שני, כמכשיר חברתי. נבחנות בו האסטרטגיות ששימשו בטקסטים להרחקת נשים, השתקתן והפיכתן לאובייקטים.
|
|
|
|
|
|
[ 1 ] [ 2 ] [ 3 ] [ 4 ] [ 5 ] [ 6 ] [ 7 ] [ 8 ] [ 9 ] [ 10 ] [ 11 ] [ 12 ] [ + ]
|
|
|
|
|
