שינוי גודל האותגודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד
כל הכותרים
החומרים המרכיבים אותנו
דתות העולם
ישראליות, יהדות ומקרא
שירת תור הזהב
קלאסיקה ערבית

לאתר: מורה נבוכים






יזהר סמילנסקי אינו רק אחד מחשובי הסופרים בישראל, הוא גם אחת מן הדמויות האיקוניות שלה: צבר, מפקד ב"הגנה", קצין במלחמת השחרור, חבר כנסת, מורה ומרצה, סופר עטור פרסים שכתביו ודעותיו גרמו אי נחת בימין וגם בשמאל-מי היה האיש הזה?

בעזרת יומנים, מכתבים, עדויות בני משפחה וחברים, וכמובן בעזרת ספריו וסיפוריו, משחזר הכרך הראשון במונוגרפיה החדשה מאת ניצה בן-ארי את העולם שבו עוצבה דמותו רבת המתחים והסתירות של ס. יזהר.


  » ס. יזהר - סיפור חיים


  »  על הספר  »  פרופסור ניצה בן ארי  »  מתוך הספר





במרכז הספר נמצא קובץ בן תשעים ותשעה סיפורים המתפרסם כאן במלואו לראשונה. אף שכתב היד שבו מועתק קובץ 'מאה סיפורים חסר אחד', הוא בן ראשית המאה השש-עשרה, רוב סיפורי הקובץ, ובוודאי החשובים שבהם, נוצרו סביב שנת 1300.

זהו קובץ הסיפורים המקיף והחשוב ביותר של התרבות היהודית של ימי הביניים שהגיע לידינו. סיפורי הקובץ העשיר והמגוון מאפשרים לנו לצאת מעולמם של חכמים ולגלות את דעותיהם, את חרדותיהם ואת תקוותיהם של יהודים מכל שכבות החברה היהודית בת הזמן.

הם מתארים יחסים לעתים מורכבים של קרבה ולעתים של איבה בין למדנים לבורים, בין עשירים לעניים, בין גברים לנשים ובין יהודים לבין חברת הרוב הנוצרית.


  » מאה סיפורים חסר אחד


  »  על הספר  »  פרופסור עֵלי יסיף  »  מתוך הספר





הספר המיוחס לבעל הבית הפריזאי נכתב בשלהי המאה ה–14. המחבר מציג את עצמו כבורגני קשיש מפריז המחבר מדריך שימושי, לרעייתו בת ה-15. איננו יודעים מי באמת כתב את הספר ואם אכן נועד לנערה אמתית.

ייתכן שמדובר בתחבולה ספרותית והבעל הקשיש כמו גם רעייתו הצעירה לא היו ולא נבראו. אך בין אם היו ובין אם רק משל היו, מדובר באוצר בלום של מידע על תפיסות עולם ועל חיי היום יום בימי הביניים.


  » בעל הבית הפריזאי


  »  על הספר  »  פרופסור שולמית שחר  »  מתוך הספר





בספרות המוסלמית הקלאסית התפתחה סוגת ”סיפורי הנביאים” - גרסאות מוסלמיות לסיפוריהן של דמויות מרכזיות במסורות היהודית והנוצרית מעורבות במסורות ערביות על נביאים קדומים.

עיבודים אלה, שראשיתם כבר בקוראן, נעשו ברוח דת האסלאם מחד גיסא, וברוח האגדה העממית הרווחת בספרויות העמים מאידך גיסא.

מחבר הספר שלפניכם, מוחמד בן עבד אללה אלכסאאי, הוא דמות עלומה שפעלה על פי דעת חלק מן החוקרים במאה האחת עשרה.


  » סיפורי הנביאים


  »  על הספר  »  על המחברים  »  מתוך הספר





בשנת 70 לספירה היו רוב היהודים חקלאים אנאלפביתיים, שהתגוררו בארץ ישראל ובמסופוטמיה. ב-1492 היו היהודים מיעוט קטן של עירוניים משכילים, שהתמחו במסחר, במלאכות-יד, בהלוואה בריבית וברפואה, והתגוררו במאות ערים ברחבי העולם המוכר, מסביליה ועד מנגלור. מה הוביל לשינוי קיצוני שכזה? בהמיעוט הנבחר מציגים המחברים תשובה חדשה לשאלה זו, לאחר בחינה של 1500 שנות היסטוריה יהודית מבעד לעדשה של התיאוריה הכלכלית.

צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני מוכיחים כי בניגוד לתיאוריה הרווחת, לא נבע השינוי מאנטישמיות, מרדיפת היהודים ומהצרת צעדיהם, אלא מתמורות שחלו בעם היהודי עצמו אחרי 70 לספירה.


  » המיעוט הנבחר


  »  על הספר  »  על המחברים  »  מתוך הספר





במאה העשירית ולאחריה עסקה חבורה של מלומדים יהודים, שחיו תחת שלטונה של הקיסרות הביזנטית, בפירוש המקרא. הפירוש שהוציאו מתחת ידיהם הוא הראשון המגיע אלינו בעברית מארצות הנוצרים בתקופת ימי הביניים.

רק שם אחד מבין חבריה, רעואל, נודע לנו על פי כתבים אלה. רעואל ופרשנים אחרים כתבו פירושים למקרא, שיש בהם חידושים בעלי חשיבות השופכים אור על שלב חשוב בהתפתחות פרשנות המקרא היהודית.


  » רעואל וחבריו


  »  על הספר  »  גרשון ברין  »  מתוך הספר





בתוך שנים מועטות התהפך הגלגל: מהסכם שלום עם ירדן ועם הפלסטינאים, מלחיצת יד היסטורית בין רבין לערפאת על מדשאות הבית הלבן וטקס מרגש של הענקת פרס נובל לשלום שהוענק לאדריכלי ההסכם, למלחמה. למלחמה מסוג מיוחד וחדש.

האם אך מקרה הוא שברבים ממאפייניה החדשים דמתה המלחמה החדשה הזו למלחמות אחרות שהתרחשו באותה עת בעולם? האם אך מקרה הוא כי אינתיפאדת אל-אקצה הייתה חוליה בשרשרת של עימותים מזוינים בין ישראל לסביבתה שבאו לאחר חתימת הסכמי אוסלו, ושנמשכים למעשה עד היום?


  » מלחמותיה החדשות של ישראל


  »  על הספר  »  אורי בן־אליעזר  »  מתוך הספר





השירה העברית בתימן ידועה לפחות מן המאה ה-12. למן המאה הזאת היא נכתבת בהשפעה ברורה של שירת תור הזהב בספרד. במאות ה-16 וה-17 החלה שירת תימן להתגבש כאסכולה בפני עצמה, ותפנית הגדולה חלה בה כאשר יוסף בן ישראל ובן משפחתו הצעיר ממנו, ר' שלום שבזי (1619–1680+), החלו לכתוב שירה בהשפעת ה'חומיני' – אסכולה ייחודית של שירת תימן המוסלמית.

ר' שלום שבזי כבש בסערה את שירת תימן, מאפיל על כל המשוררים היהודים שחיו בתימן לפניו וגורם לכך שכל המשוררים שבאו אחריו בארץ זו היוו אך חיקוי חיוור ליצירתו הגדולה.

מכל הדמויות הרוחניות הגדולות של יהדות תימן לדורותיה, שבזי הוא הדמות החשובה והידועה ביותר. יצירתו נפוצה בכל רחבי תימן.


  » שלום שבזי - שירים


  »  על הספר  »  העורכים  »  מתוך הספר





לעומת שירי החול הרבים שלו, המתאפיינים בסגנונם המקושט והמלוטש, מצטיינת שירת הקודש של משה אבן עזרא בפשטות תבניתית ובישירות לירית. היא נותנת מבע לתחושת החטא ותחנוני הסליחה של היחיד, ולכיסופי הגאולה של כנסת ישראל.

במהדורה זו קרוב לשלוש מאות פיוטים. לצורך הכנתה נבדקו מקורות רבים: קבצי שירה ספרדיים, סידורים ומחזורים מכִּתבי יד ומדפוסים, וכן קטעי כתבי יד מגניזת קהיר המקדימים את העדות למאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

בכרך א נכללו 'קדושתאות' מתוך ה'מעמד' הגדול של משה אבן עזרא ליום הכיפורים, ו'קדושתא' לחנוכה. בכרך ב ייראו אור פיוטים מסוגים שונים: פיוטי 'יוצר', 'נשמת', ובעיקר 'סליחות' מסוגים שונים.
  » שירי הקודש של משה אבן עזרא


  »  על הספר  »  המחברים  »  מתוך הספר





"מכונת הדיבור בתור מורה שפות: פה מדברים עברית" הוא שמה של ערכת תקליטים ללימוד עברית שיצאה לאור בגרמניה בשנת 1934, שנה וחצי לאחר עליית הנאצים לשלטון.

בערכה זו, הכוללת שיחות מחיי הארץ בתקופת המנדט הבריטי, אנו שומעים לראשונה עברית מדוברת בת התקופה, ועמה עדות לתקופה מרתקת בחיי העם והארץ. זו התקופה אשר בה עוצבה דמותה של ישראל המתחדשת ואשר בה הפכה העברית ללשון חיה, לשונם הטבעית והתוססת של ילידי הארץ.

צוות חוקרים בתחומים שונים מנתח את הרקע לעלייה הגדולה מגרמניה בשנים הראשונות לעליית הנאצים לשלטון, את עולמם של ה"יֶקים" שחיפשו ומצאו מקלט במולדתם ההיסטורית, את חיי היומיום בארץ ישראל, את דרכי לימוד העברית בגולה ובארץ, את העברית שדוברה בארץ בתקופת המנדט, ואת העברית הנשמעת בהקלטות אלה – רקעה ועיגונה בעברית המדוברת של ארץ ישראל.   » פה מדברים עברית


  »  על הספר  »  המחברים  »  מתוך הספר

© ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב על שם חיים רובין - The Haim Rubin Tel Aviv University Press | סמיוטיקה: ספרים |
טל: 03 - 6405661   פקס: 03 - 6405662   בניין גילמן למדעי הרוח, קומה 4, חדר 402, קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב 69978