שינוי גודל האותגודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד
כל הכותרים
החומרים המרכיבים אותנו
דתות העולם
ישראליות, יהדות ומקרא
שירת תור הזהב
קלאסיקה ערבית

לאתר: מורה נבוכים




באנתולוגיה מבוארת זו קובצו שישים וחמישה פיוטים ממיטב השירה הליטורגית העברית, שנתחברה על ידי פייטנים שונים בגליל בין המאות החמישית והשמינית לספירה. הפיוטים שבקובץ היוו חלק מסדר התפילות בבית הכנסת. הציבור שפקד את בתי הכנסת נחשף ליצירות שיריות מרשימות ומורכבות.

רוב הפיוטים הקדומים אבדו במרוצת ימי-הביניים, בעיקר משום שפיוטים חדשים המשיכו להיכתב בכל מרכזי התרבות היהודית ובדרך כלל החליפו את הישנים.

רוב הפיוטים הללו נשתכחו אפוא ורק עם גילוי הגניזה הקהירית בסוף המאה התשע עשרה החלו מתפרסמים בהדרגה ומשלימים חלק חסר חשוב מתוך מסורת השירה העברית.


  »  הפיוט הקדום


  »  על הספר  »  על העורך  »  מתוך הספר



הספר בוחן את היחסים שבין אמנות למוות מנקודת מבט פסיכואנליטית. עניינו של פרויד במוות אינו ברגע הכיליון של החיים אלא ברגעים הנשנים במהלך החיים אותם כינה "דחף מוות" או "כפיית חזרה": הישנות של מה שהוא בלתי-נסבל עבור הסובייקט.

באורח מפתיע, חזרה כואבת זו, בחלק ממופעיה, עשויה להתחוור דווקא כממריצה. חזרה מחייה זו היא במוקד הספר, שמראה כיצד גילומיה נוכחים משחר התרבות המערבית הן בציור ובספרות והן בשיח התיאורטי עליהן.

את העיסוק הראשוני בדחף המוות כ"חזרה ממריצה" ניתן למצוא בכתביו של פליניוס. ההוגה הרומי תיאר את הולדת הציור כניסיון לשמר את צלליתו של האהוב העומד לעזוב לבלי שוב.


  »  המוות הוא אמו של היופי


  »  על הספר  »  המחברות  »  מתוך הספר





ישראל נג'ארה (צפת 1550 לערך – עזה 1625 לערך) הוא גדול המשוררים העבריים בדורות הראשונים לאחר גירוש ספרד ומייסדה של אסכולה שירית חדשה.

נג'ארה יצר בתחומי ספרות שונים (פרשנות מקרא, דרשות וענייני הלכה), אבל עיקר פרסומו בא לו משיריו הרבים, שאותם נהג לזמר בקולו הערב, כשהם מותאמים לעתים קרובות למנגינות של שירים לועזיים. במורשתו השירית הענפה נשתמרו כאלף שירים.

כשליש מהם נדפסו עוד בחייו בשלוש (ואולי בארבע) מהדורות בשם 'זמירות ישראל'. האחרונה בהן נדפסה בוונציה בשנת 1600-1599. את שיריו המאוחרים קיבץ לאסופה בשם 'שארית ישראל', והיא נותרה בכתבי יד.


  »  ישראל נג'ארה - שירים


  »  על הספר  »  טובה בארי  »  מתוך הספר





קָלִירוֹאֶה הוא ככל הנראה הרומן העתיק ביותר שהגיע לידינו. הוא נכתב לפני אלפיים שנה בערך (בין 50 לפני הספירה ל-50 לספירה), בשפה היוונית.

על המחבר, כָרִיטוֹן, אנחנו יודעים רק את מה שהוא עצמו מספר לנו בתחילת היצירה: "אני כָרִיטוֹן, מאַפְרוֹדִיסִיאַס [בדרום-מערב תורכיה המודרנית], המזכיר של הפרקליט אָתֶנָגוֹרַס".

קָלִירוֹאֶה נכתב אמנם לפני אלפיים שנה, אבל הוא רענן ומענג כאילו נכתב אתמול. זהו סיפור סוחף על זוג צעירים אצילים ויפים מסיציליה, שהגורל מפריד ביניהם. הם נקלעים להרפתקאות מסמרות שיער בין יוונים ופרסים, בים וביבשה, עד שהם נופלים מחדש זה לזרועות זה.


  »  קָלִירוֹאֶה מאת כריטון


  »  על הספר  »  שמעון בוזגלו  »  מתוך הספר




שתי היצירות האפיות הגדולות, האיליאדה, המתארת את מלחמת טרויה, והאודיסיאה, המתארת את תלאותיו של אודיסיאוס בדרך מטרויה הביתה, היו הדבר הקרוב ביותר לכתבי קודש בעולם היווני העתיק.

הן היו מקור מרכזי לידע על אלים וגיבורים, על העבר היווני המשותף, על ערכי מוסר ודת. כל יווני הכיר אותן; כל יווני משכיל שינן חלקים מהן ותיבל בהן את דבריו. מלומדים קראו בהן ופירשו אותן. שתי היצירות הללו (ומספר חיבורים פואטיים נוספים) יוחסו למשורר הומרוס.

יהיה אשר יהיה מחבר האיליאדה והאודיסיאה, כל מי שנחשף להן אינו יכול שלא להתרשם מיופיין ומעוצמתן. מדובר בשניים מנכסי צאן הברזל הספרותיים של האנושות. דורות של קוראים ומאזינים התרשמו מן החיות, היופי והעומק של השירות ודורות של משוררים וסופרים הושפעו מהן.


  »  הומרוס


  »  על הספר  »  מרגלית פינקלברג  »  מתוך הספר





משה אבן עזרא, משורר, פואטיקן ופייטן קנה את פרסומו הרחב בזכות ה'סליחות' הרבות שלו שנקלטו בספרי התפילה של קהילות ישראל בספרד וסביב הים התיכון, ואשר היקנו לו את כינויו 'הסלח'.

במהדורה מדעית זו למעלה משלוש מאות פיוטים. לצורך הכנתה נבדקו מקורות רבים: קבצי תפילה מספרד ומקהילות יוצאי ספרד, סידורים ומחזורים מכִּתבי יד ומדפוסים, וכן קטעי כתבי יד מגניזת קהיר המקדימים את העדות הטקסטואלית למאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

בכרך זה כרך ב' מכונסים פיוטים לכל מועדי השנה, פיוטים ל'נשמת', פיוטי 'יוצר' ('מאורות', 'אהבות', 'גאולות'), ובעיקר 'סליחות' ו'תוכחות'. בסוף הכרך מדור פיוטים מסופקים, מפתחות ונספחים.


  »  כרך ב: שירי הקודש של משה אבן עזרא


  »  על הספר  »  המחברים  »  מתוך הספר

© ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב על שם חיים רובין - The Haim Rubin Tel Aviv University Press | סמיוטיקה: ספרים |
טל: 03 - 6405661   פקס: 03 - 6405662   בניין גילמן למדעי הרוח, קומה 4, חדר 402, קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב 69978