שינוי גודל האותגודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד
כל הכותרים
החומרים המרכיבים אותנו
דתות העולם
ישראליות, יהדות ומקרא
שירת תור הזהב
קלאסיקה ערבית

לאתר: מורה נבוכים






ביום שבו מסר סאדאת במועצת העם המצרית את ההודעה הדרמתית על כוונתו להגיע לכנסת בירושלים התחיל פרופ’ שמעון שמיר לנהל יומן. הוא תיעד בו את המפגש בין שני הצדדים הללו שלחמו שנים רבות כל כך ועתה פנו לדרך הפיוס. הרישומים ביומן מתארים ישראלים ומצרים הפוגשים זה את זה ונחשפים, לרוב ללא הכנה מספקת, זה לתרבותו של זה.

הזירה העיקרית של המפגשים המתוארים ביומן היא המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. המרכז האקדמי הוקם על יסוד התפיסה כי שלום בר קיימא עושים לא רק בין ממשלות אלא גם בין עמים, וכי שיתוף פעולה מדעי ותרבותי יוכל לתרום תרומה משמעותית לכך.


  »  עלה טרף - סיפור המרכז האקדמי
      הישראלי בקהיר


  »  על הספר  »  שמעון שמיר  »  מתוך הספר





הסכם השילומים היה הגשר המשמעותי הראשון שנבנה בין העם היהודי לבין העם הגרמני לאחר השואה. החורבן והחשבון מבקש לגולל בפני הקורא את סיפור השתלשלותו של הסכם השילומים, למן הרגע שנהגה לראשונה ועד לחתימתו.

הספר מתבסס על מגוון רחב של מקורות ארכיוניים, חלקם רואים כאן אור לראשונה, מישראל, ארצות הברית ובריטניה. זהו המחקר המקיף והממצה ביותר שנכתב על אחד מן המהלכים הדרמטיים ביותר בתולדות מדינת ישראל.


  »  החורבן והחשבון - מדינת ישראל
      והשילומים מגרמניה, 1949 - 1953


  »  על הספר  »  יעקב טובי  »  מתוך הספר





בשנת 1965, חמישים שנה לפני הוצאתו לאור של ספר זה, התחוללה מהפכה ביחסי הכנסייה הקתולית עם היהודים. ועידת הוותיקן השניה פרסמה הצהרה בעניין היהודים, הצהרה שכותרתה, ככותרת הספר, "בעת הזאת".

עיקרי האמונה שהכנסייה החזיקה בהם למעלה מאלף שנים התערערו: לא עוד רוצחי האל וחלאת המין האנושי, לא עוד עם קשה עורף המסרב לראות את האמת, לא עוד ישראל כוזב שהכנסייה, ישראל האמתי, מגשימה את הנבואות שיועדו לו. היהודים נוקו מאשמת רצח האל, האנטישמיות גונתה, והברית שכרת אתם האל הוגדרה כשרירה וקיימת.

הספר הזה מבקש להציג בפני קוראי העברית את השינוי הדרמטי שחל ביחסה של הכנסייה הקתולית לעם היהודי מאז השואה ובעקבותיה, שינוי שעד היום אינו ידוע כמעט לציבור הישראלי.


  »  בעת הזאת - מסמכים ומחקרים על הכנסייה
       הקתולית והיהודים לנוכח השואה ובעקבותיה


  »  על הספר  »  על העורכות  »  מתוך הספר



המפגש של הפסיכואנליטיקאי הצרפתי ז'אק לאקאן, (1901 – 1981) והפילוסופיה הוא מפגש יוצא דופן. הנוכחות הבלתי פוסקת של הפילוסופיה בכתביו ובהרצאותיו של לאקאן הופכת אותה לנדבך הכרחי במחשבה הפסיכואנליטית שלו.

לאקאן ניהל דיאלוג עם מרבית "הפילוסופים הגדולים" כפי שהוא קורא להם: מאריסטו ואפלטון, דרך דקרט, פסקל, שפינוזה, קאנט והיגל ועד היידגר ופוקו. לאקאן קורא אותם מתוך עמדה ביקורתית ומתוך שהוא מסרב - לפחות כך הוא מצהיר - ליטול חלק בשיח הפילוסופי.

ההתנגדות לקריאה פילוסופית מבטאת את רצונו של לאקאן לקרוא בטקסטים הפילוסופיים את הסיבה הפילוסופית שלהם, והסיבה תמיד מודחקת או מוכחשת.
  »  לאקאן עם הפילוסופים


  »  על הספר  »  רות רונן  »  מתוך הספר





מאז שנת 1895, שבה פרסמו זיגמונד פרויד ויוזף ברויר את מחקרים בהיסטריה, גובשו בשדה הפסיכואנליטי תיאוריות שונות שביקשו להמשיג את נפש האדם, לתאר את אופן פעולתה, ולהציע אפשרויות שונות של טיפול בה.

אני יחיד רבים הוא חלק מן השיח הפסיכואנליטי העכשווי העוסק במונח העצמי. העצמי, טוען ד"ר שלמה מנדלוביץ, אינו יחיד. הוא מורכב מעצמי-ים מרובים, המקיימים ביניהם יחסים מורכבים.


  »  אני יחיד רבים


  »  על הספר  »  שלמה מנדלוביץ  »  מתוך הספר




באנתולוגיה מבוארת זו קובצו שישים וחמישה פיוטים ממיטב השירה הליטורגית העברית, שנתחברה על ידי פייטנים שונים בגליל בין המאות החמישית והשמינית לספירה. הפיוטים שבקובץ היוו חלק מסדר התפילות בבית הכנסת. הציבור שפקד את בתי הכנסת נחשף ליצירות שיריות מרשימות ומורכבות.

רוב הפיוטים הקדומים אבדו במרוצת ימי-הביניים, בעיקר משום שפיוטים חדשים המשיכו להיכתב בכל מרכזי התרבות היהודית ובדרך כלל החליפו את הישנים.

רוב הפיוטים הללו נשתכחו אפוא ורק עם גילוי הגניזה הקהירית בסוף המאה התשע עשרה החלו מתפרסמים בהדרגה ומשלימים חלק חסר חשוב מתוך מסורת השירה העברית.


  »  הפיוט הקדום


  »  על הספר  »  על העורך  »  מתוך הספר



הספר בוחן את היחסים שבין אמנות למוות מנקודת מבט פסיכואנליטית. עניינו של פרויד במוות אינו ברגע הכיליון של החיים אלא ברגעים הנשנים במהלך החיים אותם כינה "דחף מוות" או "כפיית חזרה": הישנות של מה שהוא בלתי-נסבל עבור הסובייקט.

באורח מפתיע, חזרה כואבת זו, בחלק ממופעיה, עשויה להתחוור דווקא כממריצה. חזרה מחייה זו היא במוקד הספר, שמראה כיצד גילומיה נוכחים משחר התרבות המערבית הן בציור ובספרות והן בשיח התיאורטי עליהן.

את העיסוק הראשוני בדחף המוות כ"חזרה ממריצה" ניתן למצוא בכתביו של פליניוס. ההוגה הרומי תיאר את הולדת הציור כניסיון לשמר את צלליתו של האהוב העומד לעזוב לבלי שוב.


  »  המוות הוא אמו של היופי


  »  על הספר  »  המחברות  »  מתוך הספר





ישראל נג'ארה (צפת 1550 לערך – עזה 1625 לערך) הוא גדול המשוררים העבריים בדורות הראשונים לאחר גירוש ספרד ומייסדה של אסכולה שירית חדשה.

נג'ארה יצר בתחומי ספרות שונים (פרשנות מקרא, דרשות וענייני הלכה), אבל עיקר פרסומו בא לו משיריו הרבים, שאותם נהג לזמר בקולו הערב, כשהם מותאמים לעתים קרובות למנגינות של שירים לועזיים. במורשתו השירית הענפה נשתמרו כאלף שירים.

כשליש מהם נדפסו עוד בחייו בשלוש (ואולי בארבע) מהדורות בשם 'זמירות ישראל'. האחרונה בהן נדפסה בוונציה בשנת 1600-1599. את שיריו המאוחרים קיבץ לאסופה בשם 'שארית ישראל', והיא נותרה בכתבי יד.


  »  ישראל נג'ארה - שירים


  »  על הספר  »  טובה בארי  »  מתוך הספר





קָלִירוֹאֶה הוא ככל הנראה הרומן העתיק ביותר שהגיע לידינו. הוא נכתב לפני אלפיים שנה בערך (בין 50 לפני הספירה ל-50 לספירה), בשפה היוונית.

על המחבר, כָרִיטוֹן, אנחנו יודעים רק את מה שהוא עצמו מספר לנו בתחילת היצירה: "אני כָרִיטוֹן, מאַפְרוֹדִיסִיאַס [בדרום-מערב תורכיה המודרנית], המזכיר של הפרקליט אָתֶנָגוֹרַס".

קָלִירוֹאֶה נכתב אמנם לפני אלפיים שנה, אבל הוא רענן ומענג כאילו נכתב אתמול. זהו סיפור סוחף על זוג צעירים אצילים ויפים מסיציליה, שהגורל מפריד ביניהם. הם נקלעים להרפתקאות מסמרות שיער בין יוונים ופרסים, בים וביבשה, עד שהם נופלים מחדש זה לזרועות זה.


  »  קָלִירוֹאֶה מאת כריטון


  »  על הספר  »  שמעון בוזגלו  »  מתוך הספר

© ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב על שם חיים רובין - The Haim Rubin Tel Aviv University Press | סמיוטיקה: ספרים |
טל: 03 - 6405661   פקס: 03 - 6405662   בניין גילמן למדעי הרוח, קומה 4, חדר 402, קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב 69978